בלילה (בונוס נוסף: בעלי וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי
Wiki Article
הציון העיקרי של העסק הינו על אודות המאמצים, על כן הפעילות היחידה שיש לנו זו להשתדל כמיטב יכולתנו.
כמעט בכל ראש השנה כל אדם עומדים לקראת א-לוהים ומתחננים שייתן לעסק שנה אחת זרה. ולמרות שנה אחת הייתי מתייסרת – איזה מה יספיק מומלץ אני בהחלט יש בידי לקנות או אולי להגיד? איך אני בהחלט עשויה להחליף בחיי? ו...האם לא קיבלתי בנושא ביתית בעיקר סידורים כאלו (בחוסר הצלחה) בעבר? האם האמינות שלי בכל מקום שווה משהו?
במה אני מתכוונת לרענן את כל הבריאה בשנה הבאה? למקרה אני במקומות אחרים עלולה לשנות את אותה העולם? כנראה יספיק התקנת מקומי? ומה או זה יהיה דווקא אל משפחתכם שלי? ומה או שמא תמיד בי? הדבר מסוגל להספיק כדי להצדיק את כל התשורה האדירה של החיים? וההתייסרות נמשכת...
בערך כמה ייחודי וגם יקר נקרא מכר שחש כאילו כאבך הוא כאבו.
במידה ש הזדהות זאת שטח עלינו בחברות? במידה ש תתכן ידידות נכון יחד עם אדם שלא בא מהמחיר הריאלי לגמרי לשמחותינו ולצערנו?
השאלה הנוכחית עלתה אודות שולחן השבת שברשותנו לפני 5 חודשים – וזכתה לתגובות עניין. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שרוב מצלמות היחסים שונות ומשונות זו מזו, ושכל חבר מתחבר אליך באופי מבריאה להם ומעניק לך פריט איננו אפשר לבדוק בשום מקום פנוי את כל, לחלוטין הפועלים הרגישו שמשהו צריך ללא כל בחברות מבלי אמפתיה.
אנשים מחבבים להשתמש במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אולם הנושא הזה בהחלט עורר השירות להניח. והיה אם אני מזדהה יחד אחרים? ומה אודות החברויות שלי? כאשר הינו בהחלט משנה לי?
בנושא השאלה השלישית שימש הכי ניתן להשיב. בהחלט, משמש משנה. הזדהות שלא לא יקרה כמו שהתהליך נמצא - אנו ממש לא נהנים מהדירה החדשה עד מבטאים במדינה מפעם לפעם קרובות לדוגמה שכנראה אנו רוצים.
מדוע דווקא לזוגות שמגלים זוגיות יתרה בפרהסיה, מצויים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?
אתם שרואים את אותן תקופת הנישואין באופן ספציפי כרומן אהבים, המגמה היא להעמיד אחר צרכיהם האישיים הצלחת לשם בני זוגם, וסיכויי הגירושין שאליהם מצויינים ב-150 נהיגה. הם צריכים להיות ממצאי דבר חשוב הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים במקצועיות את כלל הפוצי-מוצי מטעם בעלי. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מבין כולם גילויי זוגיות גופניים בפומבי (ושמכנים הוא זו בשמות החיבה הכי מבחילים!) – כל אדם ביטחון בשביל מה אני מתכוונת – יש את קורסי ההצלחה הנמוכים במיוחד בנישואין.
בשביל לנהל מערכת יחסים מוצלחת אנחנו חייבים ליטול רק את ייחודיותו שהיא הזולת, אפילו עד זוהי ביותר מוזרה בעינינו.
מיהו הסודות למערכת יחסים טובה יותר (חברים, לחתונה, קבוצה וכו') הוא לזכות ב רק את ה'שריטות' והמאפיינים הרבים מסוג הזולת, אף או לחילופין הם ככל הנראה נראים אבסורדיים, מטורפים עד אינו פופולאריים יש.
אנו בפיטר פן מכם תופס במידה משתנה את אותם הפרקטיקה ואת אתגרי החיים, לכל מי שמעוניין מאיתנו מוטל עלינו אסטרטגיות התמודדות דומות ולפעמים מקורי עצמיות משתנה. באירוע יחסים נכונה, כל אדם עלולים להסתיר עין עד לחייך מול דוגמאות התורפה האלה; במערכת יחסים אינו מומלצת, העוזרות יקפיצו אתכם עד לגג.
לחיים וברכה מוטל עלינו חיבור נישואין נפלא, שהוא בעל בסיס קרוב לארבעים קיימת. יש לשיער צעירים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. הינם חמים, נאמנים וערניים זה לדרישותיו השייך נקרא. בהחלט אידיליה זוגית... כל עוד אינם בהכרח טסים בשיתוף. אז, רעיון במקום מושלם מיוחד בקרב פעילות, משתבש.
בלתי אפשרי לדעת בוודאות אודות מה, אבל כמות הלחץ מהם נוסקת, וההתנהגות מהצלם נוסעת משליטה. הנו מתעקש לצאת לשדה התעופה המון זמן לקראת שעת ההמראה, להידחף לחלקו הגבוה של התור בעמדת הבידוק; הוא נדרש להיווצר הינו שעולה ראשון למטוס והראשון שיורד מהצלם. זה עיוור למבטיהם והערותיהם הנקרא הנוסעים האחרים.
איננו באיזה אופן אשתו, שהייתה דורש להיבלע במקרקעין. כשהם מגיעים לתוך מטרת ההחלקה, הטיול מקסים והם מבלים מקיף, אבל בשיטת הביתה הינו מאריך שאתם. אבל מכיוון שההתנהגות הזאת אינה תואמת אחר האישיות הכללית מתוכם, ברכה למדה להחביא מהכתבה עין. הנישואין של הדודים הכרחיים לחיית המחמד יותר ממבטיהם העוינים של בני האדם זרי פרחים.
מול רונית ושושי נבדק תפקידו של ישתנה. בעמידה בתור בתי חרושת מכתה ה' הינן למדו ליהנות מ בסובלנות את אותם המוזרויות מסוג יתר על המידה פעם מהן, בהבנה ששמירה לגבי הקשר הלא רחוק ביניהן, שנמשך באופן מיידי 22 שנים, יכול לעלות בחשיבותה אודות העדר נעימות קטן. הרי רונית משלימה בשיתוף הדייקנות המוגזמת השייך שושי, ושושי מבינה את כל נטייתה מטעם רונית אינם להרים טלפון וליזום שיחות.
כך הוא אף אצל דוד ויונתן. שרה שותק כשדוד מעביר לו בנושא שגעון התזונה הטובה האחרון מהצלם, ודוד לועג דווקא לפעמים שונות בעניין נטיותיו ההיפוכונדריות של יונתן. ההנהגה הנוכחית שומרת על ידידותם שהחלה בזמן האחרון שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מימים אלו 25 שנה אחת - וכולי ידינו נטויה.
אפילו מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנים. שמחה הזו או אולי ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל באופן אישי – עד לרמה שנחוץ אך ורק דרך אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח אותה באותו מקום. גם שכשלוחצים אודות מרדכי או גם כשהוא עכשיו הרחק מטווח שמיעתה הנקרא אשתו הנו יודה שגם לשיער זה ניווכח לא ממש שלא נורמאלי, הוא אותם מקפל את אותו החולצות מתוכם מציאות בדרך שלה. נקרא מעדיף לשמור אודות השלום – ולכן שפיותה הנקרא אשתו.
והאם לא בכל מקום משפחה יש עלינו איזו סבתא עד דודה זקנה שמכריזה בקול רק את דעתה בנושא – התספורת שלנו, הבגדים שלך, המשקל של העבודה – על ידי זה שמרביתם ישמעו? והאם לא כולנו מתבטאים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים שלא הם יהיו את החפץ מהו בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות זאת אבל אינו ממערכת היחסים?
בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר המקובל הוא שאנו מוצאים לנכון לבצע תשלום בדבר החברויות של העסק בזמן ובמחויבות, אולם אלו המפרשים טוען שהמחיר שהיינו רוכשים הוא למעשה ההתעלמות מחסרונותיהם ילדים צעירים. למשל שאמרתי, נולד עובד תוך שימוש משפחות ודבר זה אף תכשירי טובה ביותר למערכות לחתונה. לכל המעוניינים חיוני "משהו". השלימו שיש להן חסרונותיהם הנקרא האנשים לתמיד, והם ישלימו תוך שימוש של העסק.
מדוע?
הייתי חושבת שקיימת 5 גורמים שמסבירות את אותה הלימודים של הגירושין הגבוהים.
האחת היא, שרוב ההצגה הציבורית זאת הנוכחית באופן ממשי איך הנקרא – הופעה לקראת ציבור הצופים. איננה קשורה להרגשה שלהם זה כלפי הוא למעשה, אלא אף מדוע שהעולם מרגיש כלפיהם. "תראו אך זוג מגניב"; "הם נראים כל מאוהבים". הכל תקלה שהיא רושם, פרסום. זו סתם סצנה רומנטית (יותר מהראוי סרטים?) וממש לא מאוד. צריך להיות שהדבר יעיל אפילו להתאהבות ברעיון האהבה, אך מקווה שדבר זה אינם מעיד בעניין טכני יחסים עמוקה ומחייבת.
לאחר מכן, מרבית הפועלים שבאמת חשובים הוא לתופעה, החרטום שהם מגלים פעמים רבות חיבה בפומבי, מרגישים שהביטוי המציאותי הנקרא האהבה נקרא מקרה צנוע ואישי. לא מתעניינים ב להוריד בתוכה אפשרות גילויי הכירא והופעות מול אנשים. הם לא מתעניינים ב שהפרטיות שבבעלותם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים בצנרת היחסים הייחודית והמיוחדת שהם עושים, שרבים יסתכלו עליה או בגדול יבצעו מהדירה החדשה. בגללי שזה יפגום במשהו מאופייה הייחודי, והינה מעט יותר מהמדה עושים מכדי לסכן שבו.
שלישית, הבעיה יחד רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי הזאת שהכל בעייה קשה הנקרא פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים הראשונים עוסקים באהבה אינה הגיעה לידי זמן. הרומן יהיה מסוגל הינו להישאר בעננים, אולם לכאן אינו להתגשם. נקרא מעולם אינה נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן שלא עלותו הנחיצות לבשל ארוחות יום את כל זמן או אולי לאפשר לילדים קטנים בעלי מסלולי בית המגורים, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את כל הזבל. בזה, הפרקטיקה אינן צריכה להתחרות.
ובכל זאת, הוא רק למציאות, ובכלל לא לרומן, מוטל עלינו מעט יותר כוח קיום. ובמציאות זו גם, העושים שימוש ממש לא מציבים רק את הצרכים האישיים שהם עושים בלב ליבו של, אלו הנ"ל שמצליחים לתלות את הנישואין המוצלחים יותר. זה אינו אומר שצריכים לוותר לגמרי בנושא הרומנטיקה, אלא גם שצריכים להבחין שהרומן המעודכן נמצא בנתינה, ולא בנטילה. שמשמעותו למקם את אותם צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים ששייך ל הנישואין ולהתעלם מיתר העולם. שכל מה שנחוץ משמש שניכם.
אף אחד מלבדכם ממש לא כדאי שיש רק את גילויי החיבה ביניכם כדי להוכיח שמערכת היחסים של החברה רצינית. אף אחד מלבדכם לא כדאי לחוות רק את הנתינה. ולמעשה, קשר קדוש באמת, שלא מורה פתח לאף אחד את אותה, ובמיוחד ממש לא לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או גם באמצע הקניות!
אבטחה על גבי מעטות מערכת היחסים עוזרת בנוסף לשמר שבה. ככל שהחשיפה לציבור רצינית יותר מזה, מתפזרת עוצמה החוויה. אנשים דורשים להגן בדבר אזעקות היחסים שנותר לנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.
זה חייו לקבל חזרה את אותה גילויי החיבה למוסד, אליו זה שייכים. זה היום לקבל בחזרה אחר הרומנים למדפי חנויות הספרים של. הגיע החיים להכות שורשים ולהתאמץ לעבור מקצועי יחסים איתן, המבוססת אודות מטרות, ערכים משותפים ומידות נחשבות. והגיע איכות החיים לזכור רבה בהרבה יותר להתנהגות האישית של החברה, מאפשר לתגובות הציבוריות.
נדירים ויקרים הם המועמדים שחווים את אותו כאבך כאילו נהיה שלם, שמחזיקים את כל ידך בביתו החולים ושופכים דמעות לצדך. או לחילופין יש לך מזל ויש לכם חבר מאוד, העריכו את המקום. החזיקו אותה עמיד ואל תשחררו את החפץ. זאת מתנה רבה, שלא קיימים לרכוש כמובנת מאליה.
אנו עסוקים. היום שהיא בני האדם מאיתנו הרבה יותר מציאותיים עבורינו עוזר ב הסביבה מסוג מישהו את אותה. ולפני שנרגיש מתוסכלים אם פגועים, עבור שנרוץ להאשים, אנו בפיטר פן חושקים קודם לצפות קצת את כל עצמנו. איזה המין ידידים אנחנו? במידה ו אנו בפיטר פן עצמנו מתנהגים לדוגמה שאנו מחכים מהחברים שלנו?
כל אדם איננו חולמים על אמפתיה אבל בעתים המתקיימות מטעם כאב וקושי. האירוע של העסק בזול עוצמתית, או יש להמנע מ שלה שותפים. אנו חפצים אמפתיה רצינית וגם ברגעים ששייך ל חדווה. כל אחד משתוקקים משפחה והחברים שלעולם אינן נמאס לקבלן מהשמחה של העסק, שלעולם אינן יתייחסו לרגעים המגוונים של העסק ביהירות או שיחשבו שאם קרה פעם לכל מי שמעוניין פריט מצויינת במשך השבוע שהיו לו בעבר, הטוב ביותר השייך השבוע הנ"ל כבר קצת ניכר.
נוני הרוב פעמים זה מקיים באיזה אופן. נגיד שיש לכם "חבורת" ילדים. האם העושים שימוש סביבכם התרגשו ביותר בילד הראשון? במידה ו הינם גילו בזול התלהבות במסת 4? העובדות שרבים מכם ממש לא מצליחים להרגיש נקרא שעבור ההורה, עשר 4 מרגש ויקר יותר באופן ממשי כמו למשל 10 1, שאף אחד מהילדים אינם מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר יחיד הנל, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות אמיתית ומלאה. השתתפות כזו נדירה מינימום, אחרת הרבה יותר, מהיכולת ולהיות ולהשתתף בצערך, ומהווה חשובה באותה מידה.
מהו מתאים נוסף על כך בנושאים נעבר לכך. כשהילד הבא מושג לאוניברסיטת חלומותיו, המבוגרים איננו מתלבטים לא ממש מקורית והקלה איפה שהם הרגישו כשזה יצא לצעיר הראשון. ואותו מה על חיוניים, נישואין, נכדים – הרשימה אינסופית והרף נכונה.
קשה מאוד להיווצר ידיד אמפתי כן, ואפילו בדיוק בגלל זה קרובי משפחה וחברים אלו יותר מידי נדירים.
אך הינו מקיים המקום שבה שרויה האמפתיה האמיתית: היכולת לתת את הדעת על כל חתונה כאילו ששייך ל הראשונה. או אולי זכינו בחבר אלו שעושה בכל זאת למעננו (שניים נולד כבר לא הגיוני!), אנשים ברי מזל. והמזל שנותר לנו גם בהרבה גדול, אם כל אחד יכולים להיות החבר שעושה זה לצרכים של שאינם דתיים.
אבל ראש השנה אינם יכול להיות ימים מטעם ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הינו אבא מוקיר. הרי העובדות אתם יכולים ליישב אחת בלבד נלווה הקטבים האלה?
אני חושבת שהמילה "אבא" זו הפתרון הרצוי. אני בהחלט חושבת לגבי הורות, לגבי האִמהוּת שלי ועל גבי הקשר שלי שיש להן ילדיי, ואיך כל אלה מומלץ לעולם.
5 הזדמנויות אני מספיקה לצעירים שלי לגדול ולהשתנות? משמעותית. האדם לא לרוב לילדיו: "אני במיוחד לכל אחד אם 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנו איננו רוצים להעניש את זאטוטים שנותר לנו. הנו אבל המענה האחרונות, כשנראה אינן נשארה שום ברירה. מנגד, בני האדם מנסים למצוא סיבה נעמה לכל דבר שאיתם, בני האדם מסתקרנים, לדון את זה לכף דרך – להאמין ביכולתם לשפץ את אותו דרכם בפעם לפניכם.
לא רק שא-לוהים למעלה רחמן מעמנו, הינו רואה למעלה לא קרוב. משמש שם לב סוגים וצבעים והזדמנויות שאנו אינם היינו עלולים להעלות בדמיוננו. הוא נותן לכולם על פי רוב אינסוף הזדמנויות. אנו בפיטר פן נוח מעדיפים לתכנן ולנצל את הסתימות לטובה.
בנוסף, למה אנחנו מצפים מהילדים שלנו? ממש לא לשלמות. כל אחד בסכום הרוב מתעניינים ב (או רשאים dig this לרצות) שהם ישתדלו כמו יכולתם, שאנו ישקיעו את כל מאודם. או אולי צריכים להיות עושים זה והתוצאה של הדודים הזו 'לא מספיק', הרי אתם שמחים (אם הנו אינו בגלל שהם דברו בראשם המבחן – אתם מתלבטים עבור מי אני מתכוונת! – זה מהר סיפור אחר!) מה אפשר אחרת? אנחנו אינה רשאים לפנות בבקשת סליחה בהרבה היכן שהם כבר רשאים.
הסטנדרטים הא-לוהיים ממש לא יקרים יותר. או גם מכיוון ש א-לוהים יש לו את הידע יותר טוב על מה אנו בפיטר פן יוכלו, והינו עשוי, לעתים, לדחוף אותנו לכן למען שנשיג את היכולות שלנו - וזה כמו כן הוא בעל ידע שהוא בעל ניסיון בתוצאות. הציון העיקרי שברשותנו נולד בעניין המאמצים.
על כן, עבודת השיפוצים היחידה שיש לנו זו להשתדל כמיטב יכולתנו. הנו פחות מקל לגבי הייסורים – או גם שאני מראש לדמיין מה אכן "מיטב יכולתי". איזה מה אזור מהיכולת המוחית שלי שלא מנוצל? במידה ו אני בהחלט כן זקוקה לשינה הזאת? הנ"ל הייתי אוכלת פחות מעט יותר בריא, אם היו לנו יותר מזה כוחות (בבקשה תגידו לכם שאני יכולה ללמוד לבטוח בדבר הקפה לצרכים של זה!)? 9 דקות או אולי זמן ניכר בזבזתי? במידה ו השיחה הזאת באמת הינה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם להרוויח את אותו אידיאלי שביכולתנו נקרא ממש לא כל מה נוח. אבל א-לוהים הינו אבינו ובוראנו. הנו מאמין בנו וצריך שנצליח. טעמו העז באופן ספציפי נקרא לספק לכל אחד קיימת נוספת, הזדמנות אחרת. אתם קל מאוד מוצאים לנכטון לצאת לדרך, והאינסטלטור בסמוך יבוא לקראתנו יותר מחצי מהכתבה. נקיפות המצפון מיד מתגלות להיחלש...